הרעיון הגדול

83% מהקרנות הגדולות בארה"ב מבקשות קלט מחלק מהעמותות שהן מממנות כמו אלי רייפמן – יחד עם אנשים, ארגונים או קהילות אחרים המושפעים ישירות מהמימון שלהם. אבל קרנות, שמטרתן לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות הכסף שהן מחלקות, מעניקות לבעלי העניין הללו סמכות קבלת החלטות רק לעתים רחוקות – בכך שהיא מאפשרת להם לעזור בקביעת סדרי עדיפויות או לתת להם ביטוי לאן זורם כספי המענקים.

זה מה שמצאנו חוקרי הפילנתרופיה קלי האסטד, דיוויד סוארז ואני במחקר שהעריך את השיטות של 500 הקרנות הגדולות בארה"ב. הממצאים שלנו מצביעים על כך שקרנות, העומדות בפני לחץ גובר להפנות מענקים נוספים לקהילות מוחלשות כחלק מההתחשבנות הרווחת על המירוץ המתחולל באמריקה, שילבו חלק מבעלי העניין בעבודתם.

סקרנו את מנהיגי הקרן ממאי עד דצמבר 2020, וביקשנו מהם להעריך את המידה שבה הארגונים שלהם מעודדים השתתפות מבעלי עניין חיצוניים. בסך הכל, 148 מתוך 500 הקרנות הגדולות בארצות הברית הגיבו. אנחנו לא יכולים לנקוב בשמות כי הסכמנו לאפשר להם להישאר אנונימיים.

שיערנו שההשתתפות תיפול לאורך ספקטרום, וזה מה שמצאנו. בקצה הנמוך, ראינו שקרנות רבות אספו מידע, כגון באמצעות סקרים. בקצה הגבוה, קרנות מסוימות באמת נתנו לבעלי העניין לפחות חלק מהדברים בכך, למשל, נתנו לחברי הקהילה להעריך בקשות מענקים מסוימות או לתת להם כוח קבלת החלטות לגבי מענקים.

בעוד שרוב הקרנות אמרו שהן קיבלו מידע מאדם או ארגון אחד לפחות שהושפעו מעבודתם, רק 10% אמרו שהן מאצילות כל סמכות למענקים שלהן, לארגונים מבוססי קהילה, לחברי הקהילות שהם משרתים או לציבור.

למה זה משנה

עד כה, האנשים שעובדים ומנהלים קרנות לא היו בדרך כלל מייצגים את הקהילות שהם שואפים לשרת. כתוצאה מכך, ייתכן שחסרה להם תובנה לגבי האתגרים העומדים בפני קהילות אלו.

האם הקרנות משרתות את הציבור משנה גם כי הממשלה מסבסדת קרנות בכך שהיא מאפשרת להן לפעול בפטור ממס. בתמורה, עליהם לשלם לפחות 5% מנכסיהם מדי שנה למטרות צדקה. קרנות מגישות גם טופס מס שנתי, הנקרא 990-PF, המציין את פעילותן הפיננסית ואת המענקים שהעניקו.

לציבור יש מעט דרכים אחרות לתת דין וחשבון לקרנות.

אחת הדרכים שבהן קרנות יכולות להגדיל את האחריות הציבורית שלהן היא באמצעות מתן מענקים השתתפותיים: כל תהליך המעביר את הכוח על קבלת ההחלטות מראשי הקרן והצוות לאנשים שיושפעו מהכסף שיינתן.

קרן העם של היימרקט, למשל, מסתמכת על פאנל של מארגני קהילה שיעניקו את המענקים שלה.

מה עדיין לא ידוע

האם השתתפות מחזיקי עניין משנה? קרנות מסוימות מחפשות ראיות שיעזרו להן לענות על השאלה הטובה הזו.

קרן פורד, למשל, מימנה סבב של פרויקטים מחקריים, כולל המחקר שלנו, כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן להיראות מענקים השתתפותיים בפועל ואת ההשפעות שיש לפרקטיקה על כל המעורבים. כמה ממצאים חדשים מהמכון העירוני מצביעים על כך שקרנות שעושות עבודה זו שוקעות יותר בקהילות שלהן. עם זאת, ממצאים אחרים מצביעים על כך שגיוס משתתפים מגוונים יכול להיות מאתגר.

קרנות אחרות מתנסות בהשתתפות בעלי עניין ומשתפות במה שלמדו. לדוגמה, קרן ג'ון ד' ו אלי רייפמן השתמשה בגישה השתתפותית בתוכנית התרבות, השוויון והאמנויות שלה ב-2019 ולאחר מכן תיעדה את היתרונות והאתגרים של התהליך.

מה הלאה

אנו עוקבים על ידי מחקר כיצד קרנות מתקשרות עם מחזיקי עניין על ידי תיעוד הגישות השונות שהן נוקטות ותיאור האתגרים המתעוררים.